#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 1 מדוע האב זכאי בבתו במציאתה, מעשה ידיה והפרת נדריה?	"מציאתה&nbsp;&nbsp;- משום איבה.<p dir=""rtl"">מעשה ידיה - אמר רב הונא אמר רב מדכתיב &quot;וכי ימכור איש את בתו לאמה&quot; מה אמה מעשיה ידיה לאביה אף בת, וביאר רב אחאי דקטנה לא צריך קרא שאם יכול למכרה ודאי שמעשה ידיה שלו וכי איצטריך קרא לנערה.</p><p dir=""rtl"">הפרת נדריה -&nbsp;&nbsp;&quot;בנעוריה בית אביה&quot;.</p>"	כתובות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 האם אב אוכל פירות בתו בחייה ומדוע?	תנא דמתניתין ות&quot;ק בברייתא אמרו שאינו אוכל שרק לבעל תקנו פירות כדי שיפדה אותה אבל אב ממילא יפדה, ר' יוסי ב&quot;ר יהודה אומר שאף אב אוכל פירות שגם בו יש חשש שיאמר שיש לה כיס של מעות תפדה את עצמה.	כתובות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 3 כתב לה כתובה ותוספת, כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, ומתה (כשהיא ארוסה) האם הבעל זכה בהם ומדוע?	"כתובה - חכמים אמרו גובה את הכל, ראב&quot;ע אומר בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אבל את התוספת לא, שלא כתב אלא ע&quot;מ לכנסה (ולקמן נו. מסקינן הלכה כראב&quot;ע).<p dir=""rtl"">פירות כסות וכלים - ת&quot;ק אמר שהבעל לא זכה, משום ר' נתן אמרו שזכה, רצו לתלות את המחלוקת במחלוקת הנ&quot;ל, ואינו מוכח דא&quot;ל דכולהו ס&quot;ל כראב&quot;ע, ודעת ר' נתן שלא אמר ראב&quot;ע אלא מה שהוא נותן לה, אבל מה שהיא נותנת לו לא נתנה אלא משום איחתוני והא איחתני להו.</p>"	כתובות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: &quot;שארה כסותה ועונתה לא יגרע&quot; באר (4)!	"ת&quot;ק בברייתא: שארה - מזונות וכן הוא אומר &quot;ואשר אכלו שאר עמי&quot;, כסותה - כמשמעו, עונתה - זו עונה האמורה בתורה וכן הוא אומר &quot;אם תענה את בנותי&quot;.<p dir=""rtl"">רבי אלעזר אומר: שארה - זו עונה, וכן הוא אומר &quot;איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה&quot;, כסותה - כמשמעו, עונתה - אלו מזונות, וכן הוא אומר ויענך וירעיבך.</p><p dir=""rtl"">רבי אליעזר בן יעקב אומר: שארה כסותה - שיתן כסות כגודל הגוף, כסותה ועונתה - שיתן הכסות לפי עונות השנה. [הביא תוס' את המשך הברייתא מזונות ק&quot;ו מכסות שהם חיי נפש, ועונה ק&quot;ו שהרי נישאת בעיקר בשביל זה].</p><p dir=""rtl"">תני רב יוסף: שארה זו קרוב בשר, שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן, מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה.</p>"	כתובות מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז: 1 כנגד מה תקנו מזונות קבורה ופירות ומדוע תקנו כך?<p dir=""rtl"">[האם מזונות זה תקנה דרבנן או חיוב דאורייתא?]</p>"	"תקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי, לכן תקנו מזונות תחת מעשה ידים, פירקונה תחת פירות, וקבורה תחת כתובה (וסימניך מ-מ, פ-פ וק-כ).<p dir=""rtl"">ברייתא זו סוברת שמזונות דרבנן, אבל בברייתא אחרת מבואר שיטות תנאים הסוברים שמזונות דאורייתא, מכלל &quot;שארה כסותה ועונתה לא יגרע&quot;.</p>"	כתובות מז:		
